טור-שו״ע יורה דעה קפ״אטור-שו״ע
שולחן ערוךאיסור גילוח הפאות, ובו י״ב סעיפים (א) פְּאוֹת הָרֹאשׁ הֵם שְׁתַּיִם. סוֹף הָרֹאשׁ הוּא מְקוֹם חִבּוּרוֹ לַלֶּחִי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. (ב) בֵּין שֶׁגִּלַּח הַפֵּאוֹת בִּלְבַד, בֵּין שֶׁגִּלַּח כָּל הָרֹאשׁ עִם הַפֵּאוֹת, חַיָּב. (ג) אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּתַעַר. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם. (ד) גַּם הַנִּקָּף חַיָּב אִם סִיַּע בַּדָּבָר שֶׁמַּטֶּה עַצְמוֹ אֵלָיו לְהַקִּיפוֹ, אֲבָל אִסוּרָא אִכָּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיַּע, לְפִיכָךְ אָסוּר לִהְיוֹת נִקָּף אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים. (ה) הַמַּקִּיף אֶת הַקָּטָן, חַיָּב. {אֲבָל מֻתָּר לְהַקִּיף אֶת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ אֶת הָאִשָּׁה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרא״ש). וְיֵשׁ מִסְתַּפְּקִים בַּדָּבָר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם י״א). וְקָטָן, מֻתָּר לִהְיוֹת נִקָּף מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים (ר״ן פֶּרֶק אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין).} (ו) אִשָּׁה אֵינָהּ בְּמִצְוַת הַקָּפָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתֶּרֶת לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשָׁהּ, אֲסוּרָה לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ וַאֲפִלּוּ הוּא קָטָן. (ז) עֲבָדִים חַיָּבִים בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ כַּאֲנָשִׁים. (ח) טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֲסוּרִין בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ. (ט) שִׁעוּר הַפֵּאָה מִכְּנֶגֶד שֵׂעָר שֶׁעַל פַּדַחְתּוֹ וְעַד לְמַטָּה מִן הָאֹזֶן, מָקוֹם שֶׁהַלֶּחִי הַתַּחְתּוֹן יוֹצֵא וּמִתְפָּרֵד שָׁם, וְכָל רֹחַב מָקוֹם זֶה לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד. (י) אֵינוֹ חַיָּב עַל הַשְׁחָתַת פְּאַת הַזָּקָן אֶלָּא בְּתַעַר, אֲבָל בְּמִסְפָּרַיִם מֻתָּר, אֲפִלּוּ כְּעֵין תַּעַר. {הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם נִזְהָרִים כְּשֶׁמִּסְתַפְּרִין בְּמִסְפָּרַיִם שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶקֵּף הַגִּלּוּחַ בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן מִן הַמְסַפְּרוֹת וְלֹא בַּתַּחְתּוֹן, פֶּן יַעֲשֶׂה הַכֹּל עִם חֵלֶק הַתַּחְתּוֹן וְהָוֵי כְּתַעַר (ת״ה סִימָן רצ״ה). מִיהוּ נִרְאֶה דְּתַחַת הַגָּרוֹן אֵין לָחוּשׁ בָּזֶה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עִקַּר מְקוֹם הַפֵּאוֹת (ד״ע).} (יא) פְּאוֹת הַזָּקָן הֵם ה׳, וְרַבּוּ בָּהֶם הַדֵּעוֹת, לְפִיכָךְ יְרֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם וְלֹא יַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל זְקָנוֹ כְּלָל. {וַאֲפִלּוּ תַּחַת הַגָּרוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אִגֶּרֶת ר״י וּסְמַ״ג).} (יב) אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ זָקָן, מֻתֶּרֶת לְהַשְׁחִיתוֹ; וְדִינָהּ בְּהַשְׁחָתַת זְקַן הָאִישׁ, כְּדִינָהּ בְּהַקָּפַת רֹאשׁ הָאִישׁ.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(הקדמה) הקפת הראש והזקן (א) הקפת הראש והשחתת הזקן גם באלו כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי עבודה זרה וכומריהם ע״כ. וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן ופיאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חבורו ללחי מימין ומשמאל. (ב) ואין חילוק בין אם מגלח הפיאות בלבד ומניח שאר השיער שבראש או שמגלח כל הראש עם הפיאות בכל ענין חייב. (ג) וכתב הרמב״ם שאינו חייב אלא בתער אבל במספריים כעין תער מותר. וא״א הרא״ש ז״ל כתב שגם במספריים נמי חייב על פיאות הראש. (ד) ואחד מקיף ואחד ניקף חייבין וכגון שסייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו וכתב בספר המצות אבל איסורא איכא אע״ג דלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף ע״י גוי. (ה) המקיף הקטן חייב. (ו) ואשה שהוקפה או שהקיפה פטורה. (ז) ועבדים אע״ג שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת הראש כאנשים. (ח) וטומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק. (ו) כתב הרמב״ם האשה אף על פי שהיא פטורה אסורה להקיף האיש ואפילו הקטן ובספר המצות כתב שהיא מותרת להקיף האיש. (ט) כתב הרמב״ם שיעור הפיאות לא נתנו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאין מניחין פחות מד׳ שערות. (יא) ופיאות הזקן הן חמשה וזה מקומן לר״ח מקום חיבור הלחי לצדעים מימין ומשמאל ושני גבולי השפה מימין ומשמאל ואחת למטה בסוף הזקן בגרגרת ולרש״י אחת מקום חיבור הסנטר לעצם מימין ואחת כנגדו משמאל ואחת מקום חיבור הלחי לצדעים מימין וכנגדו משמאל ואחת למטה בסוף הזקן וי״א שעצם הלחי המחובר לצדעים הוא רחב הפנים ויש לו שני פיאות הרי זה ארבע ואחת למטה וכתב א״א הרא״ש ז״ל וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות כי לפעמים אין מכוונין על הפיאות. (י) אינו חייב עד שישחית בתער. (יב) אשה שיש לה זקן מותר להשחיתו ואינה חייבת על השחתת זקן האיש.
כתב הרמב״ם השפה מותרת לגלחו בתער והוא השער שעל גבי השפה העליונה וכן השער המדולדל מן השפה התחתונה ואף על פי שהוא מותר לא נהגו ישראל אלא לגלח קצתו עד שלא תתעכב האכילה והשתייה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.